משבר הקורונה הפתיע רבים.
הוא שיבש את אורח חיינו, פגע עמוקות בהתנהלות הכללית במשק וזרע הרס במצבם הכלכלי של חלק מהציבור.
אין ספק שמשבר הקורונה, כמו משברים אחרים, גרם לנזקים ויצר תחושת תסכול.
משבר הקורונה הוא דוגמה למשבר עולמי, אך במהלך חייו של אדם הוא עלול לחוות גם משברים כלכליים אישיים- פיטורים פתאומיים, פשיטת רגל, הוצאה כספית פתאומית בסכום משמעותי.
אומנם בדרך כלל אין לנו שליטה על התרחשותו של משבר כלכלי, בייחוד כשמדובר במשבר כמו משבר הקורונה- אנו לא יכולים להעלים אותו במחי יד, וודאי שהיינו מעדיפים שהוא לא היה פורץ.
אך יש צעדים שכל אחד מאיתנו יכול לנקוט, כדי למזער את הנזק הכלכלי שנגרם לו בעקבות התפרצות משבר כלכלי.
ראשית, אין להיכנס לפאניקה. משברים צצים, ואז נעלמים (ולאחר מכן צצים שוב…).
תחושה של פאניקה והיסטריה מערפלת את החשיבה ההגיונית והישרה. תחושה של לחץ כלכלי משבשת את שיקול הדעת, וגורמת לנו לבצע החלטות מוטעות, שעלולות לגרום לנזקים נוספים בהמשך.
כדי שנוכל לשפר את תחושת השליטה שלנו ולמזער את הנזקים הצפויים, נשים לב להיבטים הבאים:
הצעד הראשון הוא להבין היכן אנו עומדים. מה החסכונות שעומדים לרשותנו? באילו מקורות נוכל להשתמש בתקופה הקרובה לצורך קבלת תזרים מזומנים?
לעיתים ניתן לפדות קרנות מסוימות, אך יש חסכונות וקרנות שאנו לא רשאים להשתמש בהם, גם אם חשבנו אחרת. לפעמים אנו עלולים למצוא את עצמנו נוטלים הלוואה בריבית גבוהה, כשיכולנו במקום זאת ליטול הלוואה בריבית נמוכה דרך קרן השתלמות מסוימת או גוף מסוים שאנו חברים בו, או שפשוט לא הפנמנו בצורה נכונה מה כל המקורות שעומדים לרשותנו.
הכנסות עתידיות. בתקופה של משבר יש אובדן הכנסות, לכן חשוב מאוד לנסות ליצור תזרים הכנסות חלופי.
ראשית, יש לזכור שיש מענקים להם אנו זכאים. כידוע, שכירים שהוצאו לחל"ת בתקופת הקורונה זכאים לדמי אבטלה, וגם עצמאים זכאים למענקים שונים, בכפוף לתנאים מסוימים.
וכמובן, ניתן ליצור הכנסות באמצעות עבודות חדשות שונות. בתקופת הקורונה רבים עברו לעבוד מהבית, יצרו אפשרויות למתן שירותים דיגיטליים מרחוק, ובנו סביבת עבודה חדשה, גם אם היא זמנית.
לא כדאי לפספס הזדמנויות שונות ליצירת הכנסות (זמניות או קבועות). כל עוד אנו מוודאים שיש לנו תזרים הכנסות עתידי שיוכל לכסות את ההוצאות שלנו, אנו נלחמים בנזקי המשבר ומקטינים את נטל החובות שעלול להיווצר.
הלוואות לעסקים דרך הקרן להלוואות בערבות מדינה. בתי עסק רבים זקוקים בדחיפות לתזרים מזומנים לעסק. קיימת אפשרות לבקשת הלוואות דרך הקרן להלוואות בערבות מדינה. הקרן השיקה מסלול ייעודי בו ניתנות הלוואות לעסקים שחוו פגיעה בהכנסות בעקבות משבר הקורונה (מדובר בריביות נמוכות במיוחד, כשבשנה הראשונה הריבית משולמת ע"י המדינה). עסק שזקוק בדחיפות לתזרים מזומנים יכול להגיש בקשה ולקבל הלוואה בתנאים נוחים, הלוואה שעשויה להציל את העסק.
צמצום הוצאות. מובן שבעת משבר יש לצמצם חלק מההוצאות שלנו.
בעת משבר כמו משבר הקורונה חלק מההוצאות "נעלמות" מטבע הדברים- אין בילויים, אין נסיעות לחו"ל, ההוצאות על דלק נמוכות.
אך לעיתים יש לזכור לבטל הוצאות נוספות: ביטול הוראות קבע עבור שירותים שאנו יכולים לוותר עליהם לעת עתה כמו ביטוחים שאין לנו בהם צורך, חוגים שונים ודמי מנוי, או לפחות לצמצם את גובה התשלום עבור שירותים מסוימים ולהקטין את הנטל. יש לברר עם נותני שירותים לגבי אפשרות להקפאת תשלומים או הנחה בדמי השירות.
גופים שונים מאפשרים להקפיא תשלומי הלוואות בעת משבר, כמו בנקים שמאפשרים הקפאה של תשלומי משכנתא. זאת אפשרות נוחה שעשויה להקל עלינו, אך יש לשים לב מה המחיר של ההטבה הזאת: לעיתים, דחיית התשלומים מגדילה את סך ההחזר המצטבר בסכום משמעותי. עלינו לנהוג בשיקול דעת ולהימנע מהטבות מסוימות שאנו יכולים להסתדר בלעדיהן.
כמו כן, לפעמים יש הפקדות קבועות לחסכונות, ודווקא בתקופה של משבר עדיף לוותר עליהן באופן זמני, מפני שההפקדות יוצרות גירעון חודשי בתזרים המזומנים. ושוב, כל צעד כזה כרוך כמובן בשיקול דעת מתאים בהתאם למצבכם האישי.
זהירות במשיכת חסכונות ופדיון השקעות. בזמן משבר כלכלי, שוק ההון חווה תנודות רבות. השקעות וחסכונות כמו קופות גמל, קרנות השתלמות ותיקי מניות שונים סופגים ירידות תלולות, אך בתקופה שלאחר מכן השוק עשוי לחוות עליות חדות, והחסכונות הנ"ל ישובו לשווים הקודם ואף מעבר לכך.
חוסכים רבים נבהלים בעת משבר: הם רואים לנגד עיניהם ששוק ההון "מתרסק", הם קוראים כותרות מטרידות בעיתונים בנוגע לעתיד, הם מביטים בחוסכים אחרים שמושכים בבהלה את השקעותיהם, וכתוצאה מכך הם נכנסים לפאניקה ומושכים גם הם את חסכונותיהם, ובכך סופגים את ההפסדים ופוגעים בנכסים שנועדו לשמש אותם בעתיד (ובעיקר בעת פרישה).
מחקרים שונים מראים שמשקיעים שלא נבהלים מתנודות פתאומיות בשוק ההון, ומעדיפים להסתכל על השוק בראייה ארוכת טווח, מרוויחים יותר.
זהירות בנטילת הלוואות חדשות. בעת משבר כלכלי במשק (כמו משבר הקורונה), בנקים וגופים פיננסים חוששים שלווים יתקשו להחזיר הלוואות, ולכן הם מעלים את מחיר האשראי: הלוואות מוצעות בריבית גבוהה יותר. נטילת הלוואות בתקופת משבר עלולה להקשות עלינו כפליים בעתיד, לכן יש לנקוט במשנה זהירות בבואנו ליטול הלוואות. כדאי ליטול הלוואה רק לאחר שסקרנו את המקורות העומדים לרשותנו והגענו למסקנה שאין ברירה אחרת מלבד נטילת הלוואה חדשה, ביצענו סקר שוק בין הגופים המלווים השונים ובחנו את יכולתנו לעמוד בהחזרים העתידיים.
גם ריביות המשכנתא עלו בתקופת משבר הקורונה. אך לפעמים, דווקא בתקופה בה ריביות המשכנתא גבוהות יותר, יש צורך בנטילת משכנתא, שכאמור היא הלוואה לתקופה ארוכה במיוחד. במקרה כזה, כדאי לבחון לאחר תקופה אפשרות למיחזור המשכנתא, כשהריביות נמוכות יותר.
אפשרות לקבלת החזר מס. זה הזמן גם לבחון אפשרות לקבלת החזר מס מהמדינה. לעיתים יש זכאות להחזר של אלפי ₪, או אפילו עשרות אלפי ₪. החזר כזה נחוץ ביותר בתקופת משבר ולא כדאי לוותר עליו. מידע על סיבות אפשריות להחזר מס ניתן לקרוא באתר (קישור בתחתית העמוד).
זכרו, התנהלות כלכלית יומיומית נבונה מכינה אותנו לתקופות עתידיות קשות יותר.
לכן, גם בזמנים טובים יותר, עלינו לזכור שמשברים עלולים לצוץ.
אם נדע להתנהל בצורה יעילה ולבצע את האיזון הנכון בין "חשיבה על המחר" והתמודדות עם הצרכים בהווה, נהיה מוכנים לקראת משברים עתידיים.
וכאמור, התנהלות כלכלית חכמה היא קריטית גם בימי משבר כלכלי (משבר עולמי או משבר כלכלי אישי), בהם יש ירידה פתאומית בהכנסות – חשוב מאוד להימנע מנקיטת צעדים אימפולסיביים מזיקים וטיפשיים, שנצטער עליהם בהמשך.